בארה"ב, נתוני האינפלציה הגבוהים חיזקו את הציפיות להעלאות ריבית ולריבית גבוהה לאורך זמן. אי־הוודאות לגבי ההשקעות בתשתיות AI הכבידה על מדדי המניות בארה"ב, ותשואות האג"ח המשיכו לעלות לאורך החודש. באירופה נמשכה עליית התשואות בשוק האג"ח על רקע אי־שקט פוליטי וחברתי. בישראל, האינפלציה שוב הפתיעה כלפי מטה, אך בנק ישראל השאיר את הריבית ללא שינוי וצפוי להמתין להתבהרות התמונה הפוליטית בטרם יפחית שוב את הריבית.
התפתחויות בעולם
מדד המחירים לצרכן בארה"ב עלה ב-0.6% בספטמבר מה שהביא את האינפלציה להאיץ, חודש שלישי ברציפות, לקצב של 3.7% (מ-3.4%). מדד הליבה הפתיע כשעלה יותר מהציפיות, מה שמלמד שהלחצים האינפלציוניים בארה"ב רחבים יותר מעליית מחירי האנרגיה לבד. למרות זאת, בפד השאירו את הריבית ללא שינוי ברמה של 3.75%-4.0% וציינו כי נדרש מידע נוסף כדי לקבוע מה המדיניות המתאימה שתעזור להחזיר את האינפלציה ליעד של 2%. וורש גם הפתיע כשהודיע שמספר החלטות הריבית השנתיות יצומצמו משנת 2027 בהחלטה אחת וב-2028 בשתי החלטות. שינוי זה עשוי להעלות את פרמיית אי הוודאות ולהגביר את התנודתיות באג"ח האמריקאיות. הציפיות לריבית גבוהה לאורך זמן הציבו שוב סימני שאלה בנוגע למרוץ ההשקעות ב-AI שעבר בחודשים האחרונים להסתמך על גיוס חוב והלוואות שכעת יגלמו עלויות חוב גבוהות יותר לאורך זמן. הדבר מעלה את רמת הסיכון של מגוון החברות בשרשראות האספקה של תעשיית ה-AI, מחברות קטנות ועד לענקיות הטכנולוגיה. לעומת זאת בשוק מעריכים כי אימוץ הטכנולוגיה יצליח להביא לשיפור בפריון וברווחיות של חברות במגזרים רבים, מה שהוביל לרוטציה בין הסקטורים כשהמשקיעים עברו להשקעות בענפים סולידיים כמו בריאות או מסחר קמעונאי. במהלך החודש נרשמה גם תנועה של משקיעים שעברו לנכסים בטוחים כמו אג"ח ממשלתיות, מה שהוביל לירידת תשואות, לראשונה זה מספר חודשים.
באירופה, תשואות האג"ח הארוכות המשיכו לטפס באוקטובר. צרפת ריכזה את עיקר תשומת הלב לאור המשבר הפוליטי והחברתי שהביא למהומות ברחבי המדינה. בתוך כך, ולקראת הבחירות לנשיאות צרפת ב-2027, הציגה מועמדת הימין לה פן תקציב שאמור לחתוך את ההוצאה הממשלתית ב-136 מיליארד אירו ולהוריד את הגירעון ל-3.7% תוצר בשנה הבאה, בהשוואה לרמה של 5.4% כיום. עם זאת, התוכנית נתפסת כלא ריאלית על ידי המשקיעים ותשואות האג"ח ל-10 שנים זינקו במהלך החודש ב-58 נ"ב עד לרמה של 5.07%. בעקבות כך, הפער בין תשואת האג"ח של צרפת לזו של גרמניה גדלה ל-174 נ"ב, הרמה הגבוהה ביותר מאז משבר החובות ב-2011 ומצב חריג עבור הכלכלה השנייה בגודלה באירופה. ב-ECB חוששים מתרחיש בו עליית התשואות החדה מתרחבת לכלל גוש האירו ויתלבטו בין התערבות רוחבית, מה שיקשה דווקא על מדינות כמו גרמניה ואיטליה, או התערבות נקודתית שתצריך הסכמות פוליטיות מורכבות.
ישראל
האינפלציה בישראל המשיכה להפתיע כלפי מטה, כאשר מדד המחירים הציג בספטמבר ירידה של 0.5%, לעומת צפי לירידה של 0.3%. לאור כך האינפלציה בישראל עלתה רק במעט ל-1.6% (מ-1.5%) ולמרות זאת בנק ישראל בחר שלא להפחית את הריבית פעם נוספת והיא נשארה ברמה של 3.25%. תחזיות הצמיחה של בנק ישראל אומנם הציגו צפי לצמיחה מהירה של 5.6% השנה ו-7.5% ב-2027, אך בניכוי הייצור בחו"ל (שמיוחס בעיקר למכירות של אנבידיה בעולם) תחזיות הצמיחה עודכנו דווקא כלפי מטה ב-0.6% השנה (ל-3.4%) וב-0.4% ב-2027 (ל-5.1%). שוק המניות בישראל הגיב בירידות לתוצאות הבחירות על רקע חוסר הודאות. בנוסף, התמונה הפוליטית צפויה להשפיע גם היא על תוואי הריבית קדימה. הקמת ממשלה וגיבוש תקציב לשנת 2027 שיכלול הקטנת הוצאות ורפורמות מעודדות צמיחה יאפשר לבנק לבצע עוד מספר הפחתות ריבית במהלך 2027. לחילופין תקציב מרחיב עשוי להעמיד בסימן שאלה את המשך הפחתות הריבית. גם מצב של הליכה לסבב בחירות נוסף צפוי להביא את בנק ישראל להשאיר את הריבית ללא שינוי.

השונות בתשואות בין הסקטורים הכלכליים בארה"ב

מקור: מגמה